<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן כ"ג</h1>
<h2>דף ס.</h2>
גונח יונק חלב בשבת. מאי טעמא יונק מפרק כלאחר יד כו'. נר' לר' לפר' דהאי מפרק תולדה דממחק היא. אבל לפי פי' הקונטרס אינו מיושב שהוא מפרש תולדה דדישה היא שהרי אנו אומ' במסכת שבת פר' כלל גדול [ע"ה ע"א] אליבא דרבנן אין דישה אלא בגידולי קרקע. אבל נר' לר' לפרש דתרי ענייני מפרק הן מפרק בגידולי קרקע תולדה דדש הוא מפרק שאינו בגידולי קרקע כגון הכא תולדה דממחק. ובמקום צערא לא גזור וכו'. ואם תאמר למה אומר ביבמות פר' חרש שנשא [קי"ד ע"א] נוהגים היינו שהיינו יונקים ביום טוב ומסיק (רב ששת) [שבת] דאיסור סקילה גזרו רבנן ובכאן מתיר אפי' בשבת. ונר' לר' דצערא דהתם שתאב לחלב כגון המצטער על הככר דאמרי' בשבועות פר' שבועת העדות המצטער עליה ואכלה בשוגג מהו כו'. ודוקא יונק דכלאחר יד הוא דמותר אבל חולב אסור אלא אם כן לתוך הקדירה. והטעם הוא כמו שמפרש בפ' חבית [שבת קמ"ד ע"ב] דמשקה הבא לאוכל אוכל הוא והוי כמו אוכלא דמיפרת מאחר שהבהמה ראויה ביום טוב. ואין בגונח זה סכנת נפשות דאם כן אפי' שלא כלאחר יד יהא מותר. ותו לא מידי.
